ספר מבקרים

אם ברצונכם לכתוב כמה מילים לאורן ולמשפחתו, עומד לרשותכם הטופס הנ"ל.

27 thoughts on “ספר מבקרים

  1. אבא של אורן

    אופי היקרה,
    את יודעת כמה טוב אני בלכתוב אך מאז פועל האתר אני נכנס ממש כל יום כי יותר נוח לראות את הסרט (שאת עוד לא ראית וחבל) מאשר להפעילו דרך התקליטור.
    לדעתי, את צריכה להכניס גם את התמונות של אורי ורוני כי זה יעלה חיוך ענק לכולנו.
    תודה
    אלכס

  2. מושיקו

    משתתף בצער
    אופירה,
    שוטטתי באתר, זה החזיר אותי אחורה לימים קשים, אני יודע שאין במילים לנחם הרבה והזמן ככל הנראה אינו התרופה ליגון, לכאב ולצער.
    עם זאת, פעמים רבות אני נזכר בך באורן בימים ההם שנראים רחוקים אך הם חוזרים כאלו זה היום, אני שב ומשתתף בצערך, איתך ועם יתר בני המשפחה בלב חם ודואג.
    בידידות
    מושיקו

  3. נילי פורת

    אורן,
    לא הכרתי אותך,
    התמונות מספרות
    כמה "חיית"!
    כמה הספקת
    לפני שהפסקת.
    לאופירה ואלכס
    באהבה
    באושר על שזכיתם
    ובכאב על האובדן
    מחבקת אתכם
    ומשתתפת בצערכם

  4. רונית סבירסקי

    אופירה יקרה,
    הרבה אומץ וכח נפשי נדרשים להעלות אתר מסוג זה ובעיקר שהוא לא רק אישי אלא יש בו מסרים חכמים ועתירי נסיון חיים עצוב כל-כך. אופירה, כזו היית כל חייך וכזו כנראה תהיי תמיד. מעט מאד אנשים יודעים לתת ללא תנאים, על אחת כמה וכמה כזה מגיע ממקומות כאובים וחשוכים. בהתאם לעצות שלמדתי ממך אני מאחלת שאלהים יתן לך ולמשפחתך כוח להמשיך לחיות את החיים גם בשביל אורן. עזרתי נתונה לך תמיד.
    רונית סבירסקי

  5. משה נוימן

    אופירה יקרה
    האתר מעניין חשוב ולדעתי מהווה דוגמא לתועלת שיש באינטרנט.
    כמי שמנוסה במידה מסוימת בתחום ההנצחה, אני מבין כי כאשר העצה
    בענין הדף "עצות שימושיות למנחם אבלים" באה ממך הרי הדבר אכן יכול לתרום באופן מעשי להתמודדות. אני בכל אופן למדתי מהדף הרבה מאד.

    בברכה
    משה נוימן.

  6. שמואל קמיר

    מידי פעם אני נכנס לאתר. נכנס, נזכר , רואה לפני תמונות, ארועים, פנים צוחקות ובסוף קבר על גבעה סלעית בכוכב יאיר.
    זכרון אחד לי של אורן עם פרצוף כועס. אחד בלבד. הוא תמיד שמח וחייך. גם כאשר דברנו ברצינות. חיוך מאיר עיניים, מדבק, מזמין אותך , מכריח אותך להצטרף. וזה נגמר. נגמר.

  7. קרן רובינוביץ (ביבי)

    אופירה
    לא יכולתי שלא להיכנס לאתר ישר שהגעתי הביתה מפגישתנו.
    אני עם דמעות חנוקות, השירים של אורן מצמררים, המכתבים לאורן כל כך מרגשים,
    והעצות שלך… כמו שרק את אופירה יכולה לכתוב ולהעביר מסרים בנושא כזה "כבד" ו"אסור" כמו שכול.
    אופירה, אחרי שנים של שתיקה וניתוק בינינו אני יכולה להתוודות ולומר כמה אני מעריצה אותך. נחקקת בליבי ולא נשכחת מזכרוני. בשנתיים כמעט שעבדנו יחד, הטבעת את חותמך על האדם שהפכתי להיות, ואני חושבת שבמרוצת 10 השנים, בכל סדנת ניהול שהייתי בה, ונשאלה השאלה "מי האדם שהשפיע עליך.. מי עיצב את דמותך… " את תמיד היית זו שסיפרתי עליה.
    אני מאחלת לך ולמשפחתך היקרה רק טוב, ובריאות , ושמחה והנאה ולשעולם לעולם לא תדעו עוד צער.
    אני מקווה שניפגש עוד, ולא רק עוד 10 שנים.
    קרן

  8. נדרית לייבוביץ

    הבוקר מצאתי איזכור לאתר שהקמת,בעיתון. שמי נדרית ובני האמצעי ניר נהרג ב8.11.2004בפעילות מבצעית בחרמון. אמא של ניר דובב,שרה שאת מזכירה אותה יצרה איתי קשר והצליחה בשיחת טלפון ארוכה לנחם אותי מיד אחרי השיבעה.בהמשך ניפגשנו גם בלטרון שם מונצחים בנינו על הקיר. הרעיון לכתוב מדריך למנחם אבלים היה ג ד ו ל! התחברתי לכל מילה שכתבת. הכל נכון! תבורכי! אשמח לשוחח איתך . היי חזקה(את כניראה חזקה מאוד) נדרית

  9. נאוה כהן

    בחור מדהים ברגישות ובחכמה.קראתי שוב ושוב את השירים שכתב.אורן בחור חסון ויפה תואר ויחד עם זה,כל כך עדין נפש.אין לי מילים לנחם אלא רק לאמר שאתר הנצחה,משאיר את הבנים שלנו ממשיכים להשפיע על הסביבה ומי שנכנס לאתר נשאר עם רושם אדיר.
    תהיו חזקים.

  10. ניקי נוימן

    היום (8/6/96) ב"מפגש" נודע לי על האובדן היקר מכל שהנך נושא בתוכך. הדבר הראשון שנכסתי לביתי הוא הביקור באתר ההנצחה של אורן בנך. ילד, נער, בחור וגבר מרשים, מלא מרץ ועומק פנימי. כן את כל ניתן לראות ולחוש רק מהתמונות.
    לעולם אין לדעת מה אדם נושא בקרבו. שלא תדע עוד צער.

  11. אריאלה טון

    אתמול נודע לי על האתר וכמובן שנכנסתי,התרשמתי ומאוד התרגשתי.
    התמונות החזירו אותי אחורה לאותו אורן יפה ומוכשר כפי שהכרנו אותו בביקורים ובטיולים המשותפים.
    הצער והעצב תמיד ילוו אותנו אך קרן אור קטנה גיליתי אתמול , לאחר שיטוט באלבום התמונות שבאתר,רוני המתוקה ממש מזכירה את אורן כשהיה בגילה. שיהיה לכם כיף מהילדים .קיבלתי רוח אופטימית מקריאת דבריך והתנהגותך. שתדעו רק אושר.

  12. admin

    אופירה ומשפחת רותם היקרה כל כך.
    התרגשתי לראות שעלה אתר לזכרו של אורן.
    קראתי כל פיסקה הרשומה בו ובכיתי, בכיתי מאוד.
    העלתם אתר מרגש ומיוחד שבאמצעותו גם אדם רחוק או שכלל לא הכיר את אורן יכול להרגיש קרוב, להבין את קצה גודלה של האבדה הנוראה.
    תקווה בי שאנשים רבים יחשפו אל האתר ויזכו להכיר ולו מעט את אורן שהיה ילד מיוחד כל כך.
    אין מילים לתאר את הצער והכאב. המשיכו להיות חזקים.

  13. מרב סופר-אדרי

    אופירה המפקדת, האמא ובעיקר החברה.
    אני נכנסת לאתר מידי פעם ורצות בראשי הכוחות שצריך לאסוף (ואין מאיפה)והמחשבות על איך יראה האתר אני מתרשמת ששוב כדרכך עשית הכי טוב..
    גם במלחמה האחרונה מצאתי את עצמי מבקרת משפחות שכולות ומוציאה מהארנק את העותק של "עצות למנחמים" שאת אספת בתפקידיך בצבא ולצערי הרבה גם ממניחמייך שלך. אוהבת .. מרב

  14. Pnina Olsson

    קראתי, הקשבתי, התבוננתי בתמונות ובסרטים כולם.
    תזכורת לכולנו על הודאות היחידה בחיינו.
    מסרי אהבתי לכל בני המשפחה.
    אוהבת,
    פנינה

  15. אפרת גת

    אורן יקר
    9 שנים שאתה כבר לא איתנו כלכך מתגעגעת לצחוק שלך ולשיחה רצינית ועמוקה לחיוך וחיבוק. זה כלכך עצוב שדווקא אתה הלכת לנו זה נראה כמו אתמול שרק צחקנו ודיברנו ועכשיו כבר 9 שנים שנראות כמו נצח מאז אותו היום בשבת בבוקר בו אבא שלי הושיב אותי על המיטה והודיע לי שנהרגת מאותו היום כל שנה בחודש מרץ לקראת סופו יש מסך שחור שעוטף אותי כאילו באותו הרגע נודע לי על מותך.

    אפרת בת דודתך

  16. אלי דהן

    משפחת רותם היקרה שלום-אלי דהן
    בכל שנה ושנה אני נזכר באורן החייל , החבר שפגשתיהו ביום הראשון בבקו"ם , וביחד עברנו , עם הפסקות קצרות , את כל המסלול של פיקוד וקצונה. אני נזכר בהפסקות שלפני שבת ביום שישי, עת היינו פותרים ביחד תשבצי היגיון , נזכר ובוכה. נזכר בהרצאה של האם על משפחות שכולות בקורס הקצינים, ועל הגורל האכזר מכל של הפיכה למשפחה שכזו.
    מחר אני אכבד את אורן בהזכרתו מול תלמידיי . אני מחנך בישראל ואני תמיד אזכור ואזכיר אותו. בכבוד רב, אלי דהן

  17. יהשע משה

    כאחד ששעה במחיצתו של אורן ביום יום. איני יכול שלא להזכר בהערצה בנער החייכן בעל חוש ההומור המדהים. גאוניות תשובותיו, שתמיד הגיעו בזמן אמת והותירו אותי חסר מילים. אהבה הערצה שרכש לך אופירה הייתה מיוחדת. את יכולה להתגאות בעובדה שהיו לך 21 שנים נפלאות במחיצת אורן, "מתת אל". על אף הזמן הרב שעבר מאז שראיתי את אורן לאחרונה, קשה לדבר על אורן בלשון עבר.

  18. אפרת גת

    אורן כבר עוד מעט 10 שנים בלעדייך והזמן כאילו עצר כאילו באו והודיעו לי רק עכשיו אורן אם הייית יודע כמה אני מתגעגעת אלייך אני מתארת לעצמי את החיוך שהיה נסוך על פנייך עכשיו כולי תקווה שפגשת את סבא שרק לפניי חודשיים נפטר וכבר הגיע ובטוח סיפר לך מה קורה אצלנו וכמה אנחנו מתגעגעים אליכם. אני מקווה שצחקתם וסגרתם מעגל של 10 שנים אורן אני מתגעגעת כל יום כל שעה ומקווה שאתה וסבא נחים בשלווה על משכבכם
    אוהבת תמיד אפרת

  19. שרה בכור

    אופירתי,
    למדתי דרכך על אורן, את ממעטת לדבר אודותיו,
    ובכל זאת זכיתי ….להכירו דרכך.

    מעיין נעורים חם, נלהב, שופע שנסתם באיבו.

    היום במלאות עשור למותו, טיילתי כאן באתר
    והתרגשות עמוקה התפשטה לה, אצלי בכל פינה ומקום
    זרמה ועוררה אותי להיות אתך , להיות איתו.

    אני מעריכה וגאה בך
    על היכולות המופלאות ללכת עם ההעדר
    ולהביא כל כך הרבה אהבה , חיים וחיוניות לכל מקום.

    אני משתאה מכושריך להתמודד
    ולהביא את אורן אתך לכל רגע
    במין תחושה של קיומיות מלאה

    אני אוהבת את רגישותך העוצמתית
    המרטיטה אותי כל פעם מחדש.

    אני אתך כאילו מתמיד ובאמת לתמיד
    מחבקת אותך המון,
    שרה בכור

  20. שירלי רחמים

    אופירה אופירה
    זאת לי הפעם הראשונה שאני נכנסת לאתר של אורן. הרגשתי לא מספיק קרובה בכדי לחדור לאינטימיות שלכם.איזה ילד/עלם חמודות מדהים יש לך.
    הפעם היחידה שראיתי את אורן היתה כשהתארחתם בשבת לצהרים בביתנו ועופר נסע לאסוף את אורן מהבסיס והוא הצטרף אלינו לארוחה וצחקנו על הצימחונות שלו והבשר על האש ברקע ואכן אורן היה חתיך הורס.
    החוויה הטראומתית היתה כשיצאנו עם תחיה ויהודה דרור לחגוג לה יומולדת
    ותוך כדי הצחוקים מגיעה שיחת ,טל' לתחיה שחינכה את אורן שישנם שמועות שאורן נהרג.הצטמררנו,נחרדנו ומאז כל יומולדת של תחיה אוטומטית
    אורן נעמד מולי בכל גובה קומתו וחיוכו השובה לב.

  21. לידור עקביא

    ואולי כדאי שאכתוב משהו.
    הייתי עם אורן בבה"ד 1 ובהשלמה החיילית של קורס קציני הנדסה. התחברנו, כי איך אפשר היה שלא? הוא היה מצחיק, וביישן, ותמיד הייתה מסביבו הילה שמשכה אנשים, גם אותי היא משכה.
    כשאורן נהרג, לא ידעתי מה לעשות. הייתי מבולבל, החברות שלנו הייתה בתחילתה, הרי בתום ההשלמה החיילית אני הלכתי ליחידה אחת ואורן החליט להשאר בתור מדריך בבה"ד 1. לא הספקנו לעשות כמעט שום דבר ביחד; נפגשנו, אולי, פעמיים-שלוש מחוץ למסגרת הצבאית. אני אמור להרגיש כזה חסר? ואם כן, למה? אני אמור לשמור על קשר עם המשפחה? הרי בקושי הכרתי את אורן, ובכל זאת… נרתעתי מהאבל.
    אני חושב שהיום, אחרי 11 שנה, אני מתחיל להבין את נקודת ההשפעה של אורן וחסרונו. אני חושב שהתמיד ראיתי את עצמי, או רציתי להיות, דומה לו. הוא היה קצת יותר גבוה ממני, וקצת יותר יפה ממני, וודאי טוב יותר עם אנשים ממני, בטח באותה התקופה ששירתנו ביחד. מה היה יכול להיות עליו היום? האם הוא היה בדרך לסיים את לימודי הרפואה, כמוני? נשוי? אולי בכלל לא היה הולך בכיוון? אולי במחשבות שלי אני מפספס לחלוטין?
    ודאי שהיה יכול להיות כל זה, וכל דבר אחר.
    אני מסתכל בתמונה היחידה שנותרה לי מסיום קורס קצינים – שני בחורים, אחד קצת יותר גבוה מהשני, שניהם מחייכים, שיער קצוץ, ילדים; היינו ילדים.
    גם אנשים רחוקים, שיכלו להיות חברים, עדיין חושבים על אורן לפעמים.

  22. יניב טובי

    אורן אח יקר. היינו יחד 18 חודשים עברנו טירונות מסלול קו קורס מפקדים הכל יחד. היינו קוראים לך ג׳ו. זוכר תמיד את הניצוץ של הטוב בענייך תמיד צחקת מהשטוית שאמרתי תמיד התייחסת אליי כמו אח. אתה חסר לפעמים אני חושב עליך ונזכר. היה לך חיוך של טוב היית מיוחד ונשארת חבר ואח לנשק מתגעגע יניב טובי

  23. אלעד כהן

    אופירה- שוטטתי כאן באתר בעשרים הדקות האחרונות, והתוודעתי לחמד של בחור שאף כי לא פגשתיו מעולם, נראה כי היה מלח הארץ. מה אומרים לאם שאיבדה את היקר לה מכל? אין לי מילים, אך אני שולח לך חיבוק חם ואוהב.
    אלעד כהן (מסיפתח)

  24. דוד חיים

    לא זכיתי להכיר את בנכם אך אני חי כאן בזכותו
    אני יודע שאין נחמה לאסונכם הכבד
    אך הרשו לי לחזקככם ולו במעט בדברים אלו
    ולהביע את צערי הכבד על נפילתו
    שלכם ברגשי כבוד והשתתפות כנה בצערכם הכבד
    דוד חיים

  25. אסף גילר

    ניחוח רתמים משכר עלה במדבר
    לפתע הודיע הקשר "יש נעדר"
    חיפשתיך כל הלילה,
    ושמועות, ודמעות.

    וכשהשמש במרומים
    וכבר אפסו הסיכויים
    כל גופי רעד בדממה
    ושמועות, ודמעות שמחה הנה, הנה אתה.

    חזק כמו אורן
    ויפה כרותם המדבר

    כשריח אורנים לח מטל עלה בעיר האבות
    כל הלילה על הגג הקר מעל הרחובות
    החצי הזה שלנו וזה שלהם,
    הילדים משחקים אישה תולה כביסה ואנחנו חולקים את הסטונס באזנייה

    גם כשהנוף לא מתחלף והדרך מתמשכת
    בעיצומה של שיחה ללא קץ
    ואיך זה מקרר בלי בשר
    ואיך השיר נגמר,
    שיר שקט ועצוב שאתה שר

    ואתה חזק כמו אורן
    ויפה כרותם המדבר

    ואנחנו אחי-רותם המדבר
    כבר שנים שלא ירדה כאן טיפה
    פרפרונים מעולפים, קוצים נשלפים
    התמונה על המדף כבר דהויה
    השקה אותנו כטוב ליבך
    המטר עלינו יפי נפשך

    רק אתמול נפרדו רעים לשלום
    וכעת אמא שלך מספרת איך הופעת בחלום
    ואתה חי ומחייך,
    היא מזילה דמעה, כל כך אמיתי איך הסתתרת מאחורי המצבה

    והיית חזק כמו אורן
    ויפה כרותם המדבר
    ונגמר…

    אסף גילר שירת עם אורן במסלול חיל ההנדסה הקרבית

  26. נורית

    אורן אהוב.
    יום הולדת עגול …. 15 שנים. הזוי מה הספקתי מאז שהלכת. צבא, לימודים, חתונה, ילדים , עבודה ולא היית באף תחנה משמעותית והיית שם כל הזמן. הנסיך הקטן הפך להיות צמוד אליי. שומרת עליו, מעלעלת בו, שואבת כוחות ומתפרקת מכל מילה שם שזועקת אליך.
    אילפת אותי ואז היינו צריכים להיפרד. כמו הנסיך שכעס על השועל שעכשיו קשה לו הפרידה, כי נקשרה נפשם זו בזו כך אני חשה לפעמים. כעס שאהבתי אותך כל כך ואיבדתי אותך. אני יודעת אבל שהזמן שהקדשנו זה לזו הוא שעשה אותך כל כך מיוחד וחשוב עבורי והזמן שלא היה לנו יחד הוא המביא את הכאב הבלתי נסבל הזה גם אחרי 15 שנים. את הגעגוע, את האין אורן בחיים שלי שעשה אותי מי שאני היום.
    אילפת אותי – קשרנו קשרים. הלב שנשבר התאחה לו אך נשאר מצולק. הוא נותן אהבה, עובד באהבה, כואב באהבה ומתגעגע.
    הילדים שלי היו מתאהבים בך בשניות, אבישי שכבר יודע עליך ואוהב לשאול אותי עליך ושני שעוד תשמע.
    אני מי שאני בזכותך ובגלל מותך. אני מפחדת להישאב לגעגוע הזה שהוא כמו חור שחור בנשמה אז אני רוב הזמן בורחת ממך. אבל גם ממרחק זמן ומקום – אני כל כך אוהבת וחסרה אותך

להגיב על משה נוימן לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *