סיפור חייו

t1אורן רותם, בן אופירה ואלכס, נולד ביום כ"ז בשבט תשל"ט (24.2.1979). אח בכור לאיל ולאלון. אורן נולד בקרית אונו אך נדד עם המשפחה בין מקומות מגורים שונים בארץ, וכן לארבע שנות שליחות בלונדון, בין גיל חמש לתשע.

ילד יפה תואר, שכבר בגיל צעיר ניכרו תכונות אישיותו המיוחדת והמרשימה – חוכמתו, יפי נפשו ורוחב ליבו. את לימודיו החל בלונדון, בבית-ספר יהודי דובר אנגלית, שם רכש אנגלית מצוינת.

עם שובו לארץ המשיך את לימודיו בבית-הספר היסודי 'ניר' בקרית אונו, ובהיותו בן שתים-עשרה, עבר להתגורר בכוכב יאיר, שם למד בחטיבת-הביניים. אורן השתלב יפה מבחינה חברתית והיה לתלמיד מצטיין. מגיל חמש-עשרה החל לעבוד בחופשות כמדריך בקייטנות כוכב יאיר, וכן בעבודות נוער אחרות.

את לימודיו סיים בבית-הספר התיכון 'כצנלסון' בכפר סבא. נער מבריק שבמבחן הפסיכומטרי קיבל ציון 740.

אורן היה ילד גבוה מאוד ולאורך השנים שיחק כדורסל, תחילה בקבוצת הילדים, אחר-כך בקבוצת הנערים ולבסוף בקבוצת כוכב יאיר. גם בצבא שיחק בנבחרת הכדורסל היחידתית ובמסגרתה השתתף בימי ספורט.

אורן היה פילוסוף בנשמתו. הרבה בקריאת ספרות יפה, ספרי הגות ושירה עברית, ומדי פעם קרא בתנ"ך. ביום מותו היה התנ"ך שלו פתוח בספר קהלת, בדף המתחיל במילים "עת ללדת – ועת למות", ולידו עוד שני ספרים פתוחים – ספר שירים של יהודה עמיחי, והספר 'מאה שנים של בדידות'.

אורן היה אדם שיכול היה 'לכבוש את העולם'. היה בו שילוב נדיר של יופי פנימי וחיצוני, אהבת אדם, חוכמת לב וראש, חוש הומור ורצינות, ובגרות מיוחדת עם ילדותיות מתוקה. הוא ידע להביע את עצמו בכתב ובעל פה, ולבטא את אהבתו לאחיו הצעירים, להוריו ולחבריו, באופן שקשה לשחזור וכל-כך קשה לוותר עליו. לקראת גיוסו נסע אורן לטיול ביוון ונהנה שם מכל רגע. הוא תיכנן טיול בדרום אמריקה לאחר השחרור, ולאחר-מכן התכוון ללמוד פילוסופיה ו"מקצוע פרקטי" נוסף, שעליו לא החליט עדיין.

בסוף נובמבר 1997 התגייס אורן לצה"ל. הוא שובץ להנדסה קרבית ועבר מסלול לוחם, כולל קורס מש"קי הנדסה. עם תום המסלול, נשאר להדריך מחזור טירונים אחד כמ"כ, ולאחר מכן יצא לקורס קציני הנדסה. לאחר שסיים את קורס הקצינים, הוצב בבה"ד 1 כמדריך צוערים, אך לא הספיק לבצע את תפקידו זה.

ביום כ"ה באדר ב' תש"ס (31.3.2000), במהלך חופשת שבת, נסע אורן על אופנועו לבקר חברה בקיבוץ יגור. בדרכו חזרה, בעיקול הדרך, ליד פסי הרכבת הסמוכים לזיכרון יעקב, איבד אורן את השליטה על האופנוע, התהפך ונהרג במקום.
בן עשרים-ואחת היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית של בית-העלמין בכוכב יאיר. הותיר אחריו הורים ושני אחים.
כשנתיים וחצי לאחר מותו נולדו אחיותיו של אורן, אורי ורוני, בכך יצר אורן חיים לאחר מותו ומשמעות לחייו ולמותו.

אורן השאיר מאות שירים שכתב. כמו כן אהב אורן לצלם ולהצטלם, והשאיר אחריו אלבומי תמונות רבים, המתעדים את חייו.